טקסט - נעמי ר. עזר, רישומים – מתי גרינברג, תרגום לאנגלית – תמליל-שגב.
ספר האמן השלישי חותם את הטרילוגיה – "והאהבה, מה עם האהבה"? בהמשך לספרים - "אני כותבת לך את חודש אוגוסט 2010" ו"שרידי האישה ההגיונית". מתי G. ואני עברנו לגור יחד בדירתו הקטנה בבת-ים. קטעי הטקסט לקוחים מתוך יומן (2012) בו תעדתי את תקופת ההסתגלות של אמן ובורגנית.
שרבוטי הרישומים נעשו על ידי מתי G. בשנים 1986-1990, בלונדון. כמו כן כתב את המבוא "משהו מאד אישי", המציג את גישתו לרישומים / שרבוטים.
"יש רגעים של חרדה איומה באהבתי אליך.
כמו אז, בביקור אצל קדישמן, זאוס הזקן, שרוע עירום, בטנו החולה מונחת על הספה, רובץ בין יצירות האמנות המופלאות שלו, ציורים, רישומים, פסלים, סקיצות, מחברות, ניירות, ואינספור חפצים שאסף כל חייו. בלגן שופע של אבק וזוהר, יצירה וזבל. וחשבתי שלו נשארת לבד יכולתָ גם אתה לחיות כך. ושאלתי אותך, ואמרת "בטח." ונבהלתי, ושאלתי את עצמי אם אוכל להמשיך לעמוד מול עוצמתו של חוסר הענין שלך בתחזוקת בית בורגנית, האם אוכל להשליט סדר כלשהו בחיינו. ושאלתי את עצמי אם אני רוצה בכך. עמדתי והתבוננתי בגבך מתרחק ממני כשירדת בזריזות במדרגות ביתו של מנשה, וכשהגעת לתחתית הסתובבת אלי ושאלת בתימהון מהול בקוצר רוח – "את באה?" ובאתי".
"אנחנו לוקחים פסק זמן מהמאבק באבק שבינינו. מגיע לנו קפה.
- זרקת את כל העוגיות שהיו בצנצנת? אתה שואל.
- כן, אני עונה, הן עמדו שם מספר חודשים ולא נגעת בהן.
- אז מה? אתה מתרעם, אלו היו "עוגיות וינטג'."