אם רק הכוכבים יסתדרו – היום יותר מתמיד

כשסיימתי לקרוא את ספרו של ניר דונת – אם רק הכוכבים יסתדרו, דגדגו קצות אצבעותי את המקלדת, התעורר בי הצורך לכתוב.
מה עוד שהתברר, אוֹיָה אוֹיָה, שאנו עומדים בפני מערכת בחירות נוספת. ומצד שני הנשיא ביידן מבקר כאן, ונשמעים קולות שפויים, ונחתמו הסכמי אברהם, ומתקדמים הסכמי שלום עם מדינות ערב נוספות.
נדיר שספר רואה אור בדיוק בזמן הנכון, לא מוקדם מדי ולא מאוחר מדי. בדיוק בזמן.
וכזה הוא ספרו של ניר – אם רק הכוכבים יסתדרו.
גילוי נאות – ניר הוא חבר וותיק. לפני הרבה שנים הוא היה הבוס שלי, הוא גידל אותי ואני, אם יורשה לי לומר, גידלתי אותו.
שנינו גדלנו יפה.

גילוי שני – המעצב של עטיפת הספר היפה הוא בן זוגי, האמן מתי גרינברג, הידוע גם כמתי G.
וכעת, לגופו של עניין.
שנים רבות אנחנו מתאספים, החברים והחברות, בפרלמנטים שונים, בסלון הביתי, בבתי קפה, על שפת הים. שותים ומשנשנים, ובעיקר – מקטרים על "המצב". בתחושה של אין מה לעשות, ככה זה, זה מה יש, בכל העולם זה ככה, ייאוש, בחילה, מלכוד, הטלת פתק בבחירות לא תשנה דבר, העם חצוי, ההיסטוריה חוזרת על עצמה…
ניר מאס בתלונות ובטענות, בטרוניות ובהספדים, בפסיביות. הוא קם ועשה מעשה. יהיה מדויק יותר לומר שהוא התיישב וכתב ספר. רומן. "רומן פוליטי". הרומן מבוסס על תחקיר מעמיק, ודמויות שבתחילת הדרך חושבות כמו רובנו, אבל ככל שחייהן מתקדמים, בנפרד, מתגבשות בכל אחד מהם מחשבות אחרות, אפשרות לחיים אחרים בארץ הזאת. הדמויות משקפות נאמנה את הפסיפס האנושי המגוון שמרכיב את החברה הישראלית, מעניק מקום חשוב וקריטי לערבים הישראלים, ולשותפים למשא ומתן אפשרי – הפלשתינאים עצמם. ניר מצליח "להיכנס לראשו" של כל אחד מהגיבורים, לתאר את צורת חייו והלך מחשבותיו, ואת ההכרה ההולכת וגוברת, של כול אחד בנפרד, בצורך בשינוי מהותי, שייחלץ את האזור בו אנו חיים מהקיבעון בו הוא תקוע עשרות שנים, וייטיב עִם עַמּוֹ. עלילת הספר מפרקת את האקסיומה שאומרת שלעולם לא יהיה כאן שלום.
לשם כך צריך מנהיגות אחראית ואמיצה. מנהיגות שמוכנה לקחת סיכון כדי לשרת את עמה (ולא את עצמה). נדמה לי שזה הציר המרכזי של הספר – היכולת של מנהיגים להוביל את הקהילות שלהם לעתיד אחר.
תענוג בפני עצמו הוא השפה העשירה בה כתוב הספר, וההיגיון המוליך אותו. התיאורים המפורטים והניואנסים הדקים, "מכניסים" את הקוראת לתוך הסיפור.  הדיאלוגים משקפים את אופן החשיבה השונה ואת הלשון השונה של דמויות שמגיעות ממגזרים שונים, מה שמגביר את האמינות של הדמויות והשיח ביניהן.
זה ספר מפוכח שמביט לסֶבֶל בעיניים, ויחד עם זה הוא מביא איתו אופטימיות, אמונה בהיגיון וביכולת האמפתיה של בני האדם באשר הם בני אדם, במילים אחרות – תקווה.
אז תחזיקו אצבעות – אם רק הכוכבים יסתדרו…

וכך כותב ניר בפתח ספרו – 'אנחנו לא פוגשים אנשים בטעות. הם נועדו לחצות את דרכנו מסיבה כלשהי.'
כשאיש ההיטק המצליח אבינועם כספי נפגש בקורס לגישור שנערך באוניברסיטה הפתוחה ברעננה עם כמאל מוסטפא אגבריה, עורך דין מאום אל פאחם, איש מהם לא שיער שייווצר ביניהם קשר שילווה אותם בכל השנים הבאות. איש מהם, או מבני משפחותיהם, חבריהם, מסביבתם הרחוקה יותר, או מן העולם הרחב – גם לא היה מסוגל לנחש לאן ההיכרות הזו עתידה להובילם. ואם לא די באלה, לא כספי ולא אגבריה, שמלכתחילה היו זרים זה לזה, לא העלו על דעתם שיבוא יום ואדם נוסף מעולם שונה לחלוטין משלהם, יופיע משום מקום וישמש קדקוד שלישי במשולש פלאים שאף לא אחד ביקום כולו – אילו נשאל על כך – לא היה מודה בהיתכנותו.

לקריאת הפרקים הראשונים בדיגיטל, ואפשרויות רכישה – https://www.tiktakti.co.il/catalog/nir-donath/stars/