זְמָן שֶמֶש
לפני למעלה מחמש עשרה שנים פגשתי את מתי Gרינברג. כדי לכבוש את ליבי (ועוד כמה אברים בגופי) הוא הרבה לדבר
לפני למעלה מחמש עשרה שנים פגשתי את מתי Gרינברג. כדי לכבוש את ליבי (ועוד כמה אברים בגופי) הוא הרבה לדבר
הפוסט הזה נכתב בתחילת ספטמבר, עם תחילת שנת הלימודים, וחיכה בשקט. והנה חזרו החטופים החיים, וחלק מהמתים, וחזר גם ניצוץ
מזל שההורים שלי לא בחיים. הם בטח מתהפכים בקברם עכשיו.מי לא אמר את המשפט הזה לאחרונה.תמיד חשבתי שאין עלי סימנים
16.8.2025, העצרת הגדולה בכיכר החטופים. חם, לח, עצוב, עשרות אלפי אנשים ממלאים את הכיכר, את הרחובות הסמוכים. את זה אראה
החלק הטוב של הבוקר הוא הקפה במרפסת עם מתי G. הוא ער וחד ומגלה אוזני בתוכניות לעבודה הבאה. בנוסף, יש
דור בוחן אותי במבטו. אני מביטה בשאלה העולה מעיני התכלת התמות, ליבי נמס אליה. היא מהנהנת בראשה, מחייכת בשמחה, מושיטה
מה אפשר לשמוע כשמקשיבים: *** פסח. במכולת השכונתית. אישה בלתי נראית צועקת מבין המדפים: לקחתי סוכר. מכולת'ניק – היא כרגע
מאי 2021, מתי G. ואני יושבים בממ"ד בבת ים. בומים מרעידים את המגדל. בפינת החדר אותיות זהב מוטבעות בכריכה שחורה
23.3.2021 בשנת 1979 הזמינה "עמותת ידידי בצלאל" בניו-יורק את "הגדת בצלאל – הגדה של פסח" מהאמן מתי גרינברג, הודות
אמנות בימי קורונה. משהו מדהים קורה בבת ים. האמן הבינלאומי, מתי גרינברג, לקח על עצמו פרויקט ענק שידבר ללב רבים. ככה

