מה אפשר לשמוע כשמקשיבים:
***
פסח. במכולת השכונתית. אישה בלתי נראית צועקת מבין המדפים: לקחתי סוכר.
מכולת'ניק – היא כרגע לקחה.
– היא שמה את הסוכר בַּלְמָטָה של החמץ. הרוסיה הזאת.
***
* בתור לקופה בטיב טעם, מסתובבת אלי אישה שעומדת לפני ואומרת:
– אני לא יכולה שזורקים אוכל.
– מי זורק אוכל?
– עדות המזרח זורקים אוכל.
– עדות המזרח לא זורקים אוכל יותר מאחרים.
– השכנים שלי זורקים.
– אז השכנים שלך.
– עכשיו אני כבר לא מוצאת אוכל באשפה. הם נותנים לי. אמרתי להם.
רגע של שקט, אין לי מה לומר.
– אני דור שני. אני לא יכולה שזורקים אוכל. לא יכולה.
– אני מבינה.
– למדתי בטכניון. גרתי במעונות, בפסח הסטודנטים היו נוסעים הבייתה, אז כבר ידעו, היו משאירים לי את האוכל. העיקר לא לזרוק. למדה איתי מישהי מנצרת, קתולית. פעם ראיתי אותה אוכלת מצה בפסח. אמרתי לה: ז'קלין, למה את אוכלת מצה? אמרה שהישראלים עברו דרך נצרת וקנו את כל הפיתות, אז הם אוכלים מצות.
שקט. אני מחייכת אליה.
– אני לא יכולה שזורקים אוכל. היא פונה לעבר הקופה.
***
* מתי G. מזמין אותי לגלידה אצל "גולדה" על הטיילת בבת ים. אנחנו חוגגים אחת עשרה שנה יחד. אני הולכת "על כל הקופה": פיסטוק ירקרק בהיר, קרמל מנוקד שקדים מלוחים, ושוקולד בלגי מריר, בוופל, לא בכוס פלסטיק. מתי מבחין בזוג מבוגר (יותר מאיתנו), מלקקים גלידה בעונג ניכר. נמוכי קומה, הוא חובש כיפה סרוגה המכסה את כל הקודקוד, היא עגלגלה ושופעת, לראשה מטפחת קשורה מעל הראש, כמו פעם.
– יש לכם אש בעיניים, אומר מתי G.
שניהם צוחקים. מסתבר שהגבר הוא דור שביעי לילידי חברון, האישה יהודיה אלג'ירית ואינה שולטת בעברית. הם מדברים צרפתית ביניהם.
– כמה שנים אתם ביחד? הוא שואל.
– 14 שנה. עונה הגבר.
– איך היא תפסה אותך?
הגבר צוחק שוב, וגם האישה.
– היא פיזרה אוכל לחתולים ליד בית הכנסת. אני יצאתי ואמרתי לה: זה לא יפה, זה עושה כאן לכלוך. תרצי לשתות איתי קפה?
והיא רצתה.
– חתולה גדולה תפסתָ, אומר לו מתי G.
כולנו צוחקים.
– מה את מבשלת לו.
צחוקם גובר.
– אני לא מבשלת לו, מפתיעה אותנו האלג'ירית, אני עושה רק פשוט, סלט, חביתה.
– אני מבשל לעצמי את האוכל שאני אוהב, היא מבשלת לעצמה. השולחן שלנו מחולק חצי חצי, הוא מתווה בידו את קו הגבול באמצע השולחן, אני לא אוכל את שלה, היא לא אוכלת את שלי.
לפתע פונה האישה אלי, היא מצביעה על כרסו החביבה של מתי G.: אם את רוצה ש"זה" ילך, הוא צריך לאכול, כמו אומר הרמב"ם.
– מה אומר הרמב"ם?
– כל בוקר צריך לאכול מוח, וליד זה קצת שקשוקה. זה לא אני, זה הרמב"ם אומר.
לפני שאני מתעלפת מתערב בעלה: חצי שנה אכלה ככה כל בוקר – התנפחה ככה – הוא מתאר בידיו כיצד התנפחה.
עכשיו כולנו מתפקעים מצחוק.
***
זה טוב לי שהוא גנב.
– למה זה טוב לך שהוא גנב?
– כולם גונבים, אני גונב, גם אתה גונב, אז אם ראש הממשלה גונב זה טוב לי.
***
דור, נכדי בן החמש וחצי:
– מי נתן לָך את השרשרת הזו?
– אבא ואמא שלי.
– הם נהיו מתים?
– כן.
– המתים נשארים מתים לנצח נצחים?
– מה אתה מתכוון?
– הם חוזרים לעולם שלהם?
– יש כאלה שאומרים שכן, ויש כאלה שאומרים שלא.
– גם אנחנו נהיו מתים?
– כן.
– גם את תהיי מתה?
– כשאני אהיה מאד מאד זקנה אני אהיה מתה.
– אבל את כבר נראית לי זקנה.
***
יום חמסין. הודית שחומה שואגת באזנו של זקן רוסי בכיסא גלגלים:
– אבא, אין יותר גלידה , אין יותר מלון , אתה שומע אבא?! אין יותר. עכשיו חם. אסור קר !!!
***
אני בוחנת את תוצאות בדיקות המעבדה של מתי G.
– כמות הברזל בדם שלך עולה על המקסימום שבנורמה.
– זה לא טוב, הוא עונה.
– למה זה לא טוב?
– אני אחליד.
הערה: (גברים נשואים חיים יותר. ההיפך, לגבי נשים נשואות, אינו נכון…)
***
ליום הולדתי קיבלתי ממתי G. פסל שעון שמש מיניאטורי, מעשה ידיו. יציקת כסף, זהב, כדורון זהב, אבן אחלמה סגולה, ואבן טופז צהבהבה.
שעון השמש הקטנטן מונח על לוח ליבי, אוסף לתוכו את האור.
גם זו שיחה. סוג של.
ד"ר עודד מנור, חברנו המתגורר בלונדון, נוהג להתבונן ולצלם אמנות רחוב. וכך כתב לי עודד:
Naomi
Ah!!!! Now you are talking!
This is what I find in street art. Attached is one of my current ones. Now I feel like naming it: "what you see when you look"
להתבונן ולהקשיב. זה הכול.
הקשיבה: נעמי ר. עזר
לקראת ט"ו באב, יום האהבה – לינק להצצה, ואפשר גם לרכישת ספרנו – "ואהבה, מה עם אהבה?"
https://nomikan.com/?page_id=384
9 תגובות
השארת תגובה
נעמי איזה כיף שיש אותך! תמיד נהנית לקרוא הגיגיך! שיהיה יום נפלא! ❣
המון תודה, סמדר. טוב שהזכרתי לי אותי …
באמת כיף שיש אותך, נהדר כתמיד לקרוא עם הקפה במקום עוגיה.
ומזלטוב ליומולדת
תודה חיה'לה , לחיי כול אותן עוגיות וכוסות קפה, עם או בלי…
נומי'ש, אתם אלופים בליצור את השיחות הקטנות האלה
מוזר, משעשע ומהנה, כל פעם מחדש
זה החיים, מוזרים, משעשעים, ולפעמים – די מהנים
תענוג "לקרוא" אותך.
כמו משב רוח רענן.
אחר, מפתיע ומשעשע