סצנה 1. חוץ – מרפסת – לילה.
ילדה בת שבע שרועה על גבה עיניה נעוצות בכיפת השמיים זרועת הכוכבים גבוה מעליה, היא בוהה בחלל השחור כחול העמוק לאין שיעור, מאפשרת לעצמה להיבלע בתוך האינסופיות, בגיל הזה היא עדיין יכולה לעפעף במהירות בעפעפיה ולשגר עצמה בקלות לטיסת חלל בין הכוכבים. נראה שמרפסת כזו הייתה גם בביתו של דני סנדרסון שכתב את השיר המשעשע: חללית, אותו שרים ברצינות של ילדים מזי כהן ולהקת כוורת.
אתמול בצהרים שכבתי במיטה
צלחת מעופפת במרפסת נחתה
מתוכה יצא יצור חמוד
עם שני זוגות עיניים ואוזניים על עמוד…
https://www.youtube.com/watch?v=3Tgd_30fqQg
סצנה 2. פנים/חוץ – אוטובוס – יום.
נסובב את המנואלה שישה עשורי שנים… ונמצא את אותה ילדה / סבתא על אוטובוס מלא חברים, עושה דרכו דרומה. אנחנו נוסעים לצפות בכוכבים ולהכיר את שמי הלילה של הקיץ מעל אחד המקומות החשוכים בארץ – אזור בורות לוֹץ, לא הרחק ממצפה רמון. החשכה היא תנאי הכרחי לצפייה בכוכבים ולכן אנחנו מרחיקים לאזור שאינו מיושב ומרוחק ממקורות של זיהום אור,light pollution, בעטיו איבד האדם המודרני את שמי הלילה. זהו גם אחד המקומות הגבוהים בהר הנגב – גובהו כ- 890 מטר מעל לפני הים, ולכן נמצא מעל שכבות אוויר המכילות את מרבית הלחות.
את הטיול מוביל ומנחה חברנו אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים במכון וייצמן, והמדען האחראי לכך שפסלי שעוני השמש של מתי G. יצביעו על שעת השמש המדויקת, יחד איתו מגיע חברו, אסטרונום חובב וותיק, אריה בלומצווייג ויחד איתו מגיע חברו המשוכלל – טלסקופ רב עוצמה דרכו נצפה בכוכבים.
אילן "מכין את השטח" ומלווה את הנסיעה בהסברים מדעיים וברורים לקראת החוויה שאנחנו עומדים לחוות, אנחנו מתפעלים מהיקף הידע העצום ומרהיטות דיבורו. אך אבוי, מקווה שאילן לא יפטר אותי מתפקידי כחברתו, הידע הזה, שאני נהנית עד מאד לשמוע, אינו נספג במוחי, ומשתכח די מהר מהאיבר בו הוא אמור לשכון בין אזני. לקות זו שלי אינה מפחיתה במאומה מהנאתי מההרצאה המלומדת, אבל אתם, קוראי היקרות המתעניינות בנושא, תאלצו לשמוע אותה ישירות מאילן כיוון שאיני יכולה לחזור עליה.
סצנה 3. חוץ – כניסה למצפה וייז, מצפה רמון – יום.
בדרך לבורות לוֹץ אנחנו זוכים לצ'ופר מיוחד – סיור במצפה הכוכבים "וייז" של אוניברסיטת תל אביב, הסמוך למצפה רמון. זהו מצפה הכוכבים הגדול והמקצועי בארץ, סגור לביקורי קהל למעט יום אחד בשנתיים. אני חשה שהגענו לתחנת חלל, לעכברת עיר כמוני נראה הנוף המדברי הצחיח כמו אמצע שומקום, בו צצות מספר כיפות לבנות הנפתחות עם לילה לצפייה בכוכבים, בהתאם להזמנות של מדענים שונים מרחבי העולם, המקבלים מידע לפענוח.
סצנה 4. מצפה וייז, מצפה רמון – אחר הצהריים.
אנחנו זוכים להיכנס לתוך קרביו של המצפה. את הסיור מנחה אריה בלומצווייג, בעברו איש היי-טק, שתרם רבות להעביר את מצפה הכוכבים "וייז", השייך לאוניברסיטת תל אביב, להפעלה ממוחשבת מלאה, ובקי בכל פרטי המקום. אנחנו נכנסים לאולם המרכזי ואריה מסביר את אופן הפעולה של הטלסקופ, לשניות ספורות מתרומם בחריקה גליל הטלסקופ הענק לעבר הכיפה שנפתחת ונסגרת מיד משהחיישנים (אותם תכנת אריה בעצמו) עושים עבודתם נאמנה ומגלים שהשמיים עדיין לא החשיכו. אני מופתעת מהנוכחות הפיזית העצומה של הטלסקופ הענק, (במפתח 1 מטר, עם מראה משנית מסתובבת המאפשרת תצפית באורך מוקד של 7 מטר ו-13 מטר). ציפיתי למשהו יותר אלקטרוני, ווירטואלי, חללי כזה, כמו בסרטים. המצפה הוקם בשנת 1971, הוא מיושן אבל פועל מצוין. מתי G. ,שמקומות כאלו מעירים את דמיונו יותר מאשר שלי, מצחיק אותי כשהוא לוחש באוזני שהמקום מזכיר לו את ד"ר מבוזה מסרטיו האפלים של הבמאי האוסטרי גרמני יהודי פריץ לאנג (1890-1976).
סצנה 5. חוץ – בורות לוץ – דמדומים / לילה.
אנחנו ממשיכים כברת דרך של 30 ק"מ ומגיעים לבורות לוץ בשעת דמדומים, השמיים מוארים בצבעי תכלת וורוד אפור, השטח מישורי ופתוח לכל כיווני השמיים. אילן בחר את המועד הזה לגיחת התצפית כדי שנוכל לצפות בשמיים חשוכים. הירח יזרח בשעה 01:21 ויהיה במופע של 31%, כך שאורו לא יפריע בשעות התצפית. אריה מרכיב את הטלסקופ רב העוצמה שהביא , אנחנו מנשנשים כריכים ומשקאות חמים, החושך יורד ואיתו מגיע הקור, אנחנו מתכרבלים במעילים שלמרבית המזל אילן חזר והתעקש שנביא איתנו, ומתקשים לזהות אפילו את האדם העומד לידנו. אט אט צצים הכוכבים בשמי הקיץ של בורות לוץ, שמיים השונים משמי הסתיו השונים משמי החורף השונים משמי האביב. כל עונה מתאפיינת בשלל גרמי השמיים המעניינים והייחודיים לה, כאשר המפורסמים – ויש אומרים היפים שבהם – שייכים לשמי האביב והקיץ.
הכוכב הראשון המתגלה הוא צדק והוא ייראה על השמיים במשך כל שעות התצפית, אחר כך יופיע שבתאי עטור הטבעות שייראה עד שעות הבוקר המוקדמות, הרבה אחרי שנעזוב את המקום. איש בתורו אנחנו מצמידים את עיננו לעינית הטלסקופ שאריה מכוון וצופים בצדק, ובשבתאי מעורר התפעלות, רואים את הטבעות המקיפות אותו, כמו בצילומים, אלא שכאן אנחנו מביטים בו ישירות, אנחנו מתרגשים לראות את הכוכב הכפול אלביראו בקבוצת ברבור שהוא למעשה שני כוכבים (שמשות) המקיפים זה את זה, האחד צבעו זהבהב והשני צבעו ירקרק. בעין בלתי מזוינת אלביראו נראה ככוכב בודד, אולם בצפייה בטלסקופ נראים בבירור שני הכוכבים על צבעם השונה. אנחנו ממשיכים לצפות ורואים גם את צביר הכוכבים הכדורי M13, כמו גם בערפילית של גז ואבק.
שבתאי. ככה ממש הוא נראה בטלסקופ של אריה
אילן מצביע על הכוכבים באמצעות מצביע לייזר מיוחד, נראה שקרן הלייזר מגיעה עד השמיים ו"נוגעת" בכוכבים המדוברים, בעגלה הגדול, בסקורפיון, בברבור, כך שגם טרוטת עיניים כמוני יכולה לראות את הצורה המדוברת. מפעם לפעם נופל כוכב במהירות עצומה, אילן מסביר כי זה אינו "כוכב נופל" אלא מטאור המשאיר שובל אור כאשר הוא חודר לאטמוספרה של כדור הארץ. ההסבר המדעי אינו פוגם בהתרגשות שמעורר פס האור קצר החיים, ואני, שמול האינסופיות המשתרעת מעל ראשי חוזרת להיות הילדה שהייתי, הכינותי מראש משאלות שיתגשמו אם אומר אותן מול "כוכב נופל", לוחשת אותן במהירות בליבי ומאמינה שתהיה שנה טובה. כשמחשיך לגמרי מתבהרת לה על השמיים גלקסיית שביל החלב, שכדור הארץ שלנו הוא חלק ממנה. זרועי כוכבים מנצנצים – אלו שמי ילדותנו שאבדו לנו בתאורה המלאכותית המציפה את הערים המודרניות.
אילן מסב את תשומת לבנו לנצחיות של השמיים, "תארו לעצמכם" הוא אומר "שהאדם הקדמון ראה אותם שמיים שאנחנו רואים, כמו גם החכמים במצריים העתיקה, הפילוסופים באתונה העתיקה – הם ראו אותם שמיים". אילן נוקב במספרים שונים, מיליארדים של מיליארדים של אני לא זוכרת מה אולי כוכבים אולי שנים, אולי שניהם, מתעופפים בחשיכת בורות לוץ, עד שטומי פורץ בצחוק ולוחש באוזני – הוא יכול לומר מה שהוא רוצה מי יכול להתווכח איתו?אני חושבת על הקטנות והאפסיות שלנו, בני אנוש, ששהותנו על פני כדור הארץ קצרה מרמז עפעוף של הנצח הקוסמי, ובכל זאת אנחנו עושים כזה ענין גדול מקיומנו, שלא לדבר על חלק גדול מחיינו המוקדש במקרה הטוב לשטויות, במקרה הרע למלחמות, בעוד הם, כוכבי הקוסמוס, מביטים בתימהון במעשיהם המשונים של בני האדם שקיבלו פלנטה ברוכה ומיוחדת ומבזבזים אותה …
אומר זאת טוב בהרבה ממני, השודד צ'י בתשובתו לקונפוציוס, פרק 62. בספרו של יואל הופמן "קולות האדמה" "… אדם המאריך ימים – יחיה מאה שנה. אורך החיים הממוצע – שמונים שנה. מי שחייו קצרים – יחיה שישים שנה. הפחת מאלו זמנים של מחלה, אבל, עצבות ואסון ותמצא שלא נותרו לך יותר מארבעה או חמישה ימים בחודש בהם תוכל לצחוק במלוא הפה. שמיים וארץ אין להם סוף, אך שעת מותו של האדם קצובה. קח אותו הצעצוע קצוב הזמן, ושים אותו במרחבי אין-סוף – הוא חולף כהרף עין, כמראה דמותו של סוס שועט מבעד לסדק בקיר. מי שחי את השנים אשר קצב לו הגורל מבלי שישמח בתשוקותיו, אינו יודע את "הדרך"…"
מתי G. יושב בשקט ומהפנט את עצמו בתהליך של רגרסיה עד לאדם הקדמון שיושב בחושך מוחלט ומביט בשמיים האינסופיים עליהם לא ידעו כמעט כלום בזמנו, השמיים האלו מעוררים בו תחושת חרדה ולכן הוא מנסה להסביר אותם בשפתו, לראות צורות שונות שיוצרים הכוכבים, צורות בעלות משמעות לתרבות בה הוא חי. כך נוצר "גלגל המזלות" שהוא דימוי ציורי של כוכבי השמיים. גלגל המזלות (הזודיאק) מכיל 12 קבוצות כוכבים. זהו חלק קטן מסך כל הקבוצות ש "קבע" האדם על כיפת השמיים. מה שמייחד אותן היא העובדה שהשמש, במהלכה השנתי (המדומה) על כיפת השמיים, עוברת על-פני 12 קבוצות כוכבים אלו.
בתרבויות שונות מייחסים לכוכבי השמיים צורות שונות, בהתאם למושגים באותה תרבות.
אנחנו "גולשים" בשביל החלב במגלשת מידע מדעי ובמגלשת תחושות פיוטיות. מרבית העובדות נשתכחו ממוחי אבל החוויה מרחיבת התודעה נצרבה בו. ובמקום להכביר מילים אני מצרפת תמונות, אלו אינן תמונות מהטיול שלנו, (צריך ציוד סופר מקצועי לצלם תמונות כאלו) אבל ראינו דברים דומים.
סצנה 6. פנים – אוטובוס – שתיים לפנות בוקר
חבורת אנשים סקרנים שהיו מוכנים להתאמץ כדי לצפות בכוכבים מנמנמת באוטובוס.
חזרנו עייפים אך מרוצים.
ולסיום השיר "בלדה בין כוכבים" ביצוע מקסים של אורן לביא https://www.youtube.com/watch?v=HZ2VMtP5g14
אילן מנוליס, מנהל מצפה הכוכבים של מכון ויצמן למדע, מלווה זה שנים קבוצות לגיחות תצפית בשמי הלילה.
בנוסף, לוקח אילן באופן קבוע תפקיד פעיל בגיחות "אסטרונומיה לכולם" שמקיים מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, פעילות המתקיימת זה שנים ומיועדת לקהל הרחב המתעניין בנושא.
פרטים נוספים על אילן ככלל ועל פעילות התצפית אותה הוא מעביר בפרט תוכלו לקרוא כאן:
http://www.ilan-manulis.co.il/about
http://www.ilan-manulis.co.il/observations
6 תגובות
השארת תגובה
נהדר כרגיל, זכרונות מלילה קסום
נעמי, את מיטיבה לתאר את העובר עליך ,בפרטים המהולים בחן ובהומור . הכל כל כך קריא וקליל שהרגשתי שותפה לטיול ולחוויה . תודה
👏👏👏👏👏👏👏👏👏👏
קסם.
נשמעתי ל"הוראות" צעד אחר צעד קראתי, שמעתי את השירים ומהופנטת בתמונות.
מסע נהדר בבקרו של יום שבת.
תודה נעמי וברשותך אפיץ😀
נמלאתי חדוה ושמחה, חחח
והתחלתי להכין לחמא א גין
לא פעם את הרגשת בשמחה שלי אני מיישמת ומביעה במטבח (שהוא חביב עלי מאד).
שבת של שלום ושמחה
נפלא לך ולסובבים אותך לשמוח במטבח.
אח אח אח.
לטרוח ואף לשמוח
ללוש בצק
ולשכוח
נעמי יקרה. כתבת יופי, כרגיל. תיארת במדויק את מה שכולנו חווינו בטיול המקסים והמרתק שארגנת לנו בטובך.
תודה על הטיול, תודה על הזיכרונות,
תודה על הכול…
חן חן לחן חן