עֲלִילוֹתַי הַסֶלוּלָרִיוֹת – הַרְפַּתְקָאָה בְּהֶמְשֶכִים, פֶּרֶק ב'

פִּתְרוֹן בְּעָיוֹת מוּל חֶבְרַת עָנָק בְּעִידָן הַדֶמוֹקְרַטִיָה הַאִינְטֶרְנֶטִית וְ"חֲוָוַית הַלָקוֹח"

שעות מספר לאחר שנקלעתי למבוי סתום מול אנשי המכירות של חברת פלאפון, בנסיוני לחזור לחיקה של חברת אורנג' ממנה ערקתי בפזיזות, התקררה עלי דעתי.
הזעם נבע מחוסר האונים מול מערכת חסרת פנים. עמידה מול חומה, והחיפוש שלי אחר פתח דרכו אפשר לחדור ולמצוא שם בן/בת אדם.
היות וחלק עצום מחיי נלקח ממני, שלא בהסכמתי, ואני מכירה היטב את התחושה של הטחת הראש בכותל, אני משתדלת מאד להימנע ממצבים כאלו, כל עוד אני יכולה. לא תמיד אני מצליחה. הייתה הפעם ההיא למשל, שהלמתי בקיר בצד החיצוני של כף ידי הפתוחה, וסדקתי את עצם כף היד. אני כבר לא זוכרת מה הרגיז אותי כל כך, אבל אני זוכרת היטב את הכאב שנשאר זמן רב. מאז, אני לא חובטת בקירות, בטח לא בראשי.
מאוחר בלילה שכך הקצף. התחלתי לחשוב בקור רוח.
חשבתי שמוכרחה להיות דרך להגיע למנהלים הבכירים בחברה.
והמשך המעשה הוא:
1. הקשתי בגוגל "פלאפון מנכ"ל". מיד עלה קו ישיר למנכ"ל, מר גיל שרון, ובו הוזמנתי לחלוק איתו את חווית הלקוח.
2. נוּ נוּ. מיד צירפתי לינק לפוסט הקודם והזועם, ושלחתי. מיד אחר כך חזר אלי אישור אוטומטי של המערכת, שהבטיחה לטפל בהקדם בענין.
הלכתי לישון מאד מרוצה מעצמי.
3. למחרת בערב, עדיין חסר לי קול פלאפוני אנושי. הקשתי בגוגל "פלאפון דוברת". מעשה ניסים – מיד הופיע על המסך שמה של הדוברת, נוי קדם, ומספר הטלפון שלה. (מעניין אם הוריה, שאני מניחה שנתנו לה את שמה, ידעו שהיא תהיה דוברת פלאפון, והעניקו לה שם יצוגי להפליא.)
4. צלצלתי לגב' קדם. מיד ענתה לי אישה צעירה חביבה וענינית. שלחתי לה את הפוסט בקפה. כשכתבתי אותו לא חשבתי שהוא ישרת אותי טוב כל כך.
5. נוי חזרה אלי והבטיחה לברר.
6. למחרת בבוקר קיבלתי שיחת טלפון ממגי, קשרי לקוחות פלאפון. היא אישרה מיד את ביטול העיסקה. אחר כך צלצלה נוי, והתענינה אם הכל הסתדר. אישרתי לה.
7. הלכתי לפלאפון סגולה. חיכיתי שעתיים בתור. בינתיים אכלתי עסקית בגאיה, קיש בטטה וסלט קטן. וקניתי מצעים בפריד.
8. פקידה נעימה ביצעה את הביטול. למותר לציין שבדרך נעלמו לי הדיסק והכבל שמקשרים בין הטלפון הנייד למחשב. חוייבתי ב -40 שקלים (מחיר פיזור הנפש. הוגן). סך זמן שהייה עם הפקידה – 20 דקות.
9. מה שהכי מצא חן בעיני בכל ההתנהלות היה שלא השתמשתי בפרוטקציה. לא מחמת צדיקות, פשוט אין לי קשרים שם. ובכל זאת הנושא נפתר בתוך תהליך עבודה "רגיל" בחברה. לא יודעת איך "מסעודה משדרות" הייתה מטפלת בענין. אבל חלק ניכר מהאוכלוסייה יכול ללכת בדרך בה הלכתי, ולמצוא אנשים שתפקידם להקשיב ולחשוב.
10. צלצלתי לאורן אורנג' הישר לחדר הלידה. בדיוק נולד לו בנו הבכור. איחלתי לו מזל טוב וביקשתי שיחברו אותי מחדש. הובטח שלי שאחובר תוך שלוש שעות. עד אז – אני אוכל לחייג מהנייד של אורנג'. אותי אי אפשר יהיה להשיג. כמו דני דין, המתקשר ואינו מִתקוּשר.
הוגן.
11. כל המצלצל למספר הנייד שלי שמע הודעה חברת פלאפון כי הטלפון אינו מחובר.
12. חזרתי הבייתה. הטלפון (הקווי) לא חדל מצלצל. כולם חיפשו אותי בבית. זה עצבן אותי נורא. לא יודעת למה.
13. אחרי 5 שעות הנייד עדיין לא שב לתחייה. מאורנג' הודיעו שלי שלמחרת בשעה 11:30 בדיוק, הטלפון יפעל.
14. למחרת (שזה היום) בדיוק ב – 11:30, התישבתי מול הנייד האורנג'י, לבושה במיטב מחלצותי, רועדת מהתרגשות. ובאמת קרה משהו. מאותו רגע כל מי שצלצל אלי שמע צליל תפוס, ואילו אני – כבר לא יכולתי לחייג מהמכשיר. זה לא הרגיש כמו התקדמות בכיוון המיוחל –אחד מכשיר טלפון נייד שמיש, שמקבל שיחות, וגם אפשר אפילו להתקשר ממנו.
15. חיכיתי שעתיים. המכשיר לא התאושש.
16. צלצלתי לאורן אורנג' שבדיוק הוציא מבית החולים את התינוק עם סבתא שלו (של התינוק אני חושבת). הוא הבטיח לחבר אותי מיד.
17. חלפו שעתיים נוספות. כלום.
18. פשטתי את בגדי החג שלי ולבשתי טרנינג.
19. התיישבתי מול המחשב ובכיתי קצת.
20. אני יודעת שזה טיפשי. אני יודעת שלא צריך לקחת ללב שטות כזאת. אבל רק לחשוב ששבוע עבודה הלך לי על השטות הזאת.
21. צלצלתי שוב לאורן אורנג'. ענה לי התינוק החדש. הוא אמר לי לסגור את הנייד ולהדליק אותו שוב.
22. סגרתי והדלקתי. ובהשראה פתאומית גם כיביתי את המכשיר הישן שהיה פתוח במקביל לחדש.
23. קיבלתי שיחת טלפון לנייד מסבתא נוקי שהתקשרה כדי לדווח לי שבזה הרגע היא וסבא עוזי, סיימו להשתטח על קברו של רבי מאיר בעל הנס, בטבריה. הם חשבו שרק מישהו בסדר גודל שלו יוכל לעזור לי.
24. הכל קשרים. רבי מאיר בעל הנס הפעיל את המכשיר. עובדה. קיבלתי שיחה מסבתא נוקי.
25. אני חושבת שהתקלה הייתה בגללי. לפחות חלקה.
26. נזפתי בעצמי.
27. חלק עצום ממספרי הטלפון שהיו שמורים במכשיר – נעלם במעברים בין החברות והמכשירים. אני עייפה נורא. לא מסוגלת לראות אולם סלולרי נוסף. אני מוותרת. לפיכך, אני מפצירה בידידותי וידידי למחול לי על הנתק שחל בקשרים בינינו. פשוט אין לי המספרים. צלצלו (אם המכשיר תקין) ואשמור את המספר שלכם. מי שיתעקש עלי – יזכה בסוף. אבל ראבאק – תגידו את השם שלכם.