כותבת / Me myself & I / משכנות שאננים / ירושלים
לבושה ב"בגדי החופשה היוונית" שלי, מכנסיים וחולצה לבנים, ומחרוזת אבני טורקיז, אני במטוס בדרכי חזרה ארצה מהכפר זגורה ביוון ההררית
לבושה ב"בגדי החופשה היוונית" שלי, מכנסיים וחולצה לבנים, ומחרוזת אבני טורקיז, אני במטוס בדרכי חזרה ארצה מהכפר זגורה ביוון ההררית
הגעתי ל*זגורה כדי להתקדם בכתיבת ספר עליו אני עובדת זה זמן. הרבה מאחלים לי שתשרה עלי ה**מוזה. למרות שהמוזה נולדה
הכל היה פשוט יותר לולא היה לי החיידק הזה של הכתיבה. אבל יש לי. ניסיתי להיפטר ממנו. לא הצלחתי. אני
25.3.2019 אפתח בהתנצלות. לאן נעלמת? שואלים אותי, מדוע אינך כותבת? אני דווקא כותבת. ספר. והדבר דורש אורך נשימה והתמסרות מסוג
5.8.2018 הכותרת המקורית של רשימה זו היתה "צריך הומור לאהבה". כותרת מדליקה לאין ערוך יותר מאשר "מבט מפוכח על האהבה".מי רוצה
יום אחד בשנת 1969, עבד איש צעיר באחת מסדנאות הפיסול של Central School of Art & Design בלונדון. באותה שעה
פסל שעון שמש רוקם מתכת וצבע / פארק הזיכרון / ביטולה / מונסטיר / מקדוניה יוני 2018 לינק לגירסה האנגלית
אנחנו נוסעות. צחוקים. חיבוקים. התרגשות. עשרים וחמש נשים. המזרנים מגולגלים במנשאים על כתפינו. אנחנו נוסעות לתרגל יוגה בקפריסין. שנים תרגלתי איינגר
9.4.2018 11.3.2018, שעות אחר הצהריים. הטקס בבית הקברות היהודי העתיק בביטולה מסיים את שרשרת האירועים בביטולה / מונאסטיר לציון יום השנה
1.4.2018 בהמשך לרשימה מספר 1, על ביקורנו במקדוניה, לשעבר יוגולסביה, לרגל אירועי יום הזיכרון ליהדות מקדוניה שנכחדה על ידי