מתי גרינברג

ערב הפתיחה, לקחתי מצלמת ווידאו ומצלמת סטילס…. אבל הייתי כל כך "כאן ועכשיו" או "שם ואז", שכחתי לתעד. ובכל זאת

"אף פעם לא ידעתי מתי זיכרון רָדוּף יצוף וילכוד אותי…"  הרשימות האחרונות שפירסמתי עסקו בקשר המקדוני של מתי ג., בסיפור

6.2.2016 עם לַיִל, בתום הטקסים והמפגשים המרגשים, מתי G. ואנוכי עמוסי חוויות, נוחתים, בחדרנו המרווח והנקי במלון "הבית הלבן" במרכז

"אָקוֹ גוֹבוֹרִיש פּוֹלָאקוֹ יָה טְרָזוּמֶם" – אם תדבר לאט אני אבין… תל-אביב, איסטנבול, סקופיה (Skopje), בירת הבירה של *מקדוניה. אנחנו נופלים

הסיפור הזה מתחיל מזמן. ממש מזמן, למען הדיוק – 4.3.1943. ואפשר גם כשבועיים קודם לכן כאשר סניורה דוֹנָה קִמְחִי, שהייתה

התחלה התאהבתי בבית העתיק והיפהפה שניצב בפסגת הגבעה עליה פרושה יפו העתיקה.  יפו של האמנים שבילדותי היינו משוויצים בה לפני

שלושה ספרי אמן של היוצר המוערך מתי גרינברג העוסקים במבט עכשווי על שלושה סיפורים גדולים מעולם היהדות מוצגים בימים אלו