תמונות קצרות
הפוסט הזה נכתב בתחילת ספטמבר, עם תחילת שנת הלימודים, וחיכה בשקט. והנה חזרו החטופים החיים, וחלק מהמתים, וחזר גם ניצוץ
נעמי ר. עזר
קרא עוד ←
בשולי ההפגנות | יום העצירה
16.8.2025, העצרת הגדולה בכיכר החטופים. חם, לח, עצוב, עשרות אלפי אנשים ממלאים את הכיכר, את הרחובות הסמוכים. את זה אראה
הרפתקאות יומיומיות לא חשובות
החלק הטוב של הבוקר הוא הקפה במרפסת עם מתי G. הוא ער וחד ומגלה אוזני בתוכניות לעבודה הבאה. בנוסף, יש
מחשבות קטנות ולא חשובות
ב 7 לאוקטובר 2023 נאלמתי דום.מה אכתוב?הזוועה.הרוע.האכזריות.הטיפשות.מצעד האיוולת האנושית. יולי 2025. חם. אני חוזרת לכתוב. מחליטה להתרכז בדברים הקטנים של
"מי שחי בנגב לא יכול שלא להתמלא תקווה"
"מי שחי בנגב לא יכול שלא להתמלא תקווה" נפלה לידי זכות גדולה, לכתוב ספר דוקומנטרי על הקמת פרויקט ואדי עתיר
העולם הוא שטוח
העולם הוא שטוח, אני אומרת לכם, העולם שטוח, הוא השתטח לגמרי וגם נהיה מרובע. לא מאמינים לי? מיד אוכיח לכם
טוּר לקראת יוֹם כִּיפּוּר
דור בוחן אותי במבטו. אני מביטה בשאלה העולה מעיני התכלת התמות, ליבי נמס אליה. היא מהנהנת בראשה, מחייכת בשמחה, מושיטה
סוּכִּי וצִיפְּרָא הולכים להפגין
מתי גרינברג, תיאטרון האבסורד, תחריט, טקטס – המשורר נתן זך, 1971, לונדון סוּכִּי וצִיפְּרָא הם זוג פריבילגים. ציפרא אשכנזייה למהדרין.
יעל ואריה טסים לשיקגו, פרק א'
פרק מתוך ספרי שלא פורסם, "סוגרת חשבון". חורף 1984, יעל ואריה טסים לשיקגו, חלק א' זו הפעם הראשונה שהצצתי לחייו
בחזרה לשולחן הכתיבה
זה זמן שלא כתבתי. כאשר איני כותבת אני חולפת דרך החיים במעין ישנוניות, עכירות דקיקה עוטפת את נפשי הנרפית,