"מי שחי בנגב לא יכול שלא להתמלא תקווה"
"מי שחי בנגב לא יכול שלא להתמלא תקווה" נפלה לידי זכות גדולה, לכתוב ספר דוקומנטרי על הקמת פרויקט ואדי עתיר
נעמי ר. עזר
קרא עוד ←
העולם הוא שטוח
העולם הוא שטוח, אני אומרת לכם, העולם שטוח, הוא השתטח לגמרי וגם נהיה מרובע. לא מאמינים לי? מיד אוכיח לכם
טוּר לקראת יוֹם כִּיפּוּר
דור בוחן אותי במבטו. אני מביטה בשאלה העולה מעיני התכלת התמות, ליבי נמס אליה. היא מהנהנת בראשה, מחייכת בשמחה, מושיטה
סוּכִּי וצִיפְּרָא הולכים להפגין
מתי גרינברג, תיאטרון האבסורד, תחריט, טקטס – המשורר נתן זך, 1971, לונדון סוּכִּי וצִיפְּרָא הם זוג פריבילגים. ציפרא אשכנזייה למהדרין.
יעל ואריה טסים לשיקגו, פרק א'
פרק מתוך ספרי שלא פורסם, "סוגרת חשבון". חורף 1984, יעל ואריה טסים לשיקגו, חלק א' זו הפעם הראשונה שהצצתי לחייו
בחזרה לשולחן הכתיבה
זה זמן שלא כתבתי. כאשר איני כותבת אני חולפת דרך החיים במעין ישנוניות, עכירות דקיקה עוטפת את נפשי הנרפית,
קַו לְקַו – דמות האדם מולנו
אָדָם, נכדי בן השש, יושב ליד שולחן הילדים, לשונו רכה בפיו הפתוח מעט, בידו עיפרון, מבטו מרוכז בדף שמונח לפניו.
מיומנה של מורה מתחילה ליוגה נשית / מזל שאני לא בת עשרים
13.8.2021 יומני היקר, היום העברתי שיעור עצמאי ראשון ביוגה נשית*. איך זה קרה אתה שואל? ובכן, מעשה שהיה כך היה:
מהבּוֹידֶעם של מתי גרינברג / הגדת בצלאל, לונדון, 1984
23.3.2021 בשנת 1979 הזמינה "עמותת ידידי בצלאל" בניו-יורק את "הגדת בצלאל – הגדה של פסח" מהאמן מתי גרינברג, הודות
סבי נהג לנשק אותי על עינַי
יום השואה, אפריל, 2020 סבי נהג לנשק אותי על עינַי תוך ימים ספורים מיום שהשתחררו אבי וסבי ממחנה