Uncategorized

שנה אחר מותו של בעלי החזיר הפסנתר של שופן את המוסיקה לחיי. כעת אני שומעת סידרת קונצרטים נפלאים. צוותא תל-אביב.

בעלי עליו השלום היה חובב גדול של כלי רכב. אוטואים שכאלה. את הזוגיות שלנו התחלנו רכובים על גבי כְּדַרְלָעוֹמר, אופנוע

זה זמן מה חשדתי כי כאשר איני בבית, בובה נחה לה במיטתי, שבר שהיה אסור עליה באיסור מוחלט. בכל פעם

חיינו היו מלאים משפחה, חברים ואנשי עסקים. במלאת שלושים למותו הגיעו כולם לאזכרה. מרביתם נדדו אחר כך לגינת ביתנו וטרפו

היו לנו, לבעלי עליו השלום ולי, שתי כוסות תואמות לקפה של בוקר. אם כי, למען האמת ההיסטורית עלי להודות שמעולם

התגלגלתי לחופשת סופשבוע ברומא. בפיאצה ד'אספניה הצצנו בחלון הראווה של "חדרי התה של מיס בבינגטון". אולם גדול נגלה לעינינו, תקרתו

בלילה פרצה סערת גשמים מלווה ברקים ורעמים. בובה התרוצצה אחוזת טירוף בין חדרי לחדרו של בני, והפעילה לסירוגין את מערכת

בוקר אחד התעוררתי במיטתי ולא הייתי שם. זאת אומרת פקחתי עיניים, החלק של בעלי עליו השלום היה, כצפוי, ריק. לא

בדרך מ"תנו לחיות לחיות" הביתה, ישבה בובה במכונית בשקט מבשר טוב. אבל עוד לפני תום היום נכונו לי כמה הפתעות.