קַו לְקַו – דמות האדם מולנו
אָדָם, נכדי בן השש, יושב ליד שולחן הילדים, לשונו רכה בפיו הפתוח מעט, בידו עיפרון, מבטו מרוכז בדף שמונח לפניו.
ארכיון שנתי: 2021
קרא עוד ←
כִּמְעַט
כִּמְעַט לפני הרבה הרבה שנים, יום חורף נאה אחד, טיילנו ברחוב גורדון בתל אביב, "שְלוֹשְנינוּ" – נועה, עוזי ואנוכי. עוזי
מיומנה של מורה מתחילה ליוגה נשית / מזל שאני לא בת עשרים
13.8.2021 יומני היקר, היום העברתי שיעור עצמאי ראשון ביוגה נשית*. איך זה קרה אתה שואל? ובכן, מעשה שהיה כך היה:
עלוּמִים
דוֹר, נכדי בן הרבע לשש, ואני הולכים לשיעור שחיה (שלו). מי שעוקב אחרַי יודע שדור עסוק מאד בפענוח המשמעות של
הרווח שבין הדברים
17.7.2021 בוקר יום ראשון, מתי G. ואני גולשים במורד הכביש המתפתל מזכרון יעקב אל שפלת החוף. הנוף נפרש לפנינו, ריבועים
מחשבות על כפות ידיים בכלל וציפורניים בפרט
אני בוהה בידיה המטופחות של המוכרת עוטפות את פרוסות הסלמון בנייר פרגמנט דקיק. ציפורניה מהפנטות אותי, משוחות בלכה שחורה, מבהיקות,
אחר הצוהריים בגן העיר, בת ים
שעת אחר צוהריים, זו המשמרת שלי לטייל עם לִיקוֹ, הכלבלב. אנחנו יורדים לגן העיר היפהפה הסמוך לביתנו. עצי הצאלון בפריחה
שיחות אקראיות, בת ים, אביב 2021
מה אפשר לשמוע כשמקשיבים: *** פסח. במכולת השכונתית. אישה בלתי נראית צועקת מבין המדפים: לקחתי סוכר. מכולת'ניק – היא כרגע
ירושלים 1967 – הפואמה הנבואית של יהודה עמיחי
מאי 2021, מתי G. ואני יושבים בממ"ד בבת ים. בומים מרעידים את המגדל. בפינת החדר אותיות זהב מוטבעות בכריכה שחורה
מהבּוֹידֶעם של מתי גרינברג / הגדת בצלאל, לונדון, 1984
23.3.2021 בשנת 1979 הזמינה "עמותת ידידי בצלאל" בניו-יורק את "הגדת בצלאל – הגדה של פסח" מהאמן מתי גרינברג, הודות